עלים ירוקים

היה קריר השבוע…

הניו יורקרים אמרו שהסתיו הגיע, אך בשבילי ובשביל מספר ישראלים נוספים שפגשתי בעיר, החורף התחיל, שהרי טמפרטורה של 11 מעלות וגשם שאינו פוסק, משמעו — חורף.

אז לאחר שבוע גשום במיוחד (בשבילי בכל אופן), ביום ראשון השמש ביצבצה לה מבין העננים והיה תענוג להסתובב ברחובות ובסנטרל פארק הירוק והמלבלב.

בדרך לפארק הייתה לי סוף סוף ההזדמנות לטעום את עוגת אלף העלים/הקרפים של ליידי אם.

אם אתם באזור, מומלץ! הקרפים כה עדינים שהם נמסים בפה.

החלק המעניין יותר של סוף השבוע היה כשנפגשתי עם אומנית הפסיפס עדנה שגב וחבריה והלכנו למייצג מעניין ועוצמתי במיוחד של היוצרת לורי אנדרסון בפארק אווניו ארמורי.

לורי אנדרסון הציגה את "הביאס קורפוס", יצירה חדשה ופורצת המשלבת וידאו ארט, טקסטים ומוסיקה והיא בוחנת את סיפורו של מוחמד אל ג’רני, אחד העצורים הצעירים ביותר במפרץ גואנטנמו.

המייצג עצמו מתקיים בחלל עצום וחשוך והמבקרים מוזמנים להסתובב בחלל ולפגוש בנגני כינור כשברקע מתנגנים צליליו המקוריים של לו ריד המשלבים גיטרות ומגברים.

מוחמד אל ג’רני נעצר בשנת 2002 כשהוא בן 14 שנים בלבד. הוא היה עצור במחנה המעצר במשך שבע שנים ועונה לאורך כל התקופה. לאחר שבע שנים הסתבר שההאשמות נגדו אינן מבוססות והוא שוחרר. במהלך המופע של לורי אנדרסון, מוקרן וידאו שבו מוחמד נוכח באולם ומספר את סיפורו. המייצג עוסק בזכרון, זהות אבודה והגמישות של הגוף והרוח.